איך להפסיק להיות הססן עם נשים (סיפור השראה)

בגלל שראיתי אותה רצה נורא מהר אז הדבר הראשון שחשבתי זה שהיא רצה לכיוון התחנת אוטובוס הקרובה.

אז חיכיתי… ואמרתי לעצמי  -"מתן, אם היא עוברת את התחנת אוטובוס אז זה הסימן בשבילך… אין תירוצים יותר."

חיכיתי וראיתי שהגיע אוטובוס אבל היא לא האטה את הקצב והיא המשיכה לרוץ אז באותו רגע הסתובבתי עם האופניים ונסעתי לכיוונה (היא כבר התרחקה ממני באיזה 100-150 מ' ככה שהיא הייתה נורא רחוקה כבר אבל ידעתי שאני עם אופניים אז בשנייה אני סוגר את הפער הזה).

מה היה המשפט פתיחה שלי בסיטואציה כזאת מוזרה אתם בטח שואלים?

המשפט פתיחה היה צחוק וחיוך כאילו נקרעתי מעצמי תוך כדי שאני מפדל לידה ומסתכל עליה.

היא הסתכלה עליי וגם התחילה לצחוק ישר. היא הייתה נראית מופתעת, היא ישר הורידה את האוזניות אבל המשיכה לרוץ, ואז שאלה אותי "לא עברת אותי מקודם?" תוך כדי שהיא מחייכת ואמרתי לה "כן.. גרמת לי להסתובב ולשרוף עוד קצת קלוריות. אם זה לא היה קורה עכשיו אז זה בחיים לא היה קורה בינינו. 😉 "

תוך כדי שהכל קורה באווירה מגניבה עדיין זה היה נורא קשה בשבילנו לדבר.

תבינו שנייה את הסיטואציה…

אני מפדל במהירות שלה בשביל שנישאר באותו הקצב, היא רצה מאוד מהר ומתנשפת כמו לא יודע מה, אני מזיע בלי חולצה וקסדה על הראש ושנינו בקושי מצליחים להסתכל אחת על השנייה בעיניים כי אנחנו מפחדים להתנגש במשהו תוך כדי ההיכרות הזאת, ככה שהדבר הראשון שניסיתי לעשות זה להאט את הקצב או לעצור אותה אך זה לא צלח, היא הייתה חייבת להמשיך.

אז המשכתי איתה עוד קצת ואז בהמשך ראיתי שיש רמזור ופה ידעתי שתהיה לי הזדמנות לעצור ולחתוך ישר ללקיחת מספר כי אין טעם סתם להמשיך לדבר, זה קשוח מידי בסיטואציה הזאת.

וזה בדיוק מה שקרה.

היה אדום, היא רצתה להמשיך אבל אמרתי לה "חחח רגע שנייה לפני שאת ממשיכה… שמעי עייפת אותי רצח (תוך כדי שאני מתנשף) אני צריך כבר לחזור, בואי נמשיך את זה בפעם אחרת 🙂 " תוך כדי שאני מביא לה את הנייד.

היא צחקה ואמרה "זה אחד הדברים ההזויים שהיו לי… אהבתי."

החלפנו מספרים, התכתבנו בוואטסאפ יותר מאוחר, ונפגשנו יומיים אחרי.